<h1>כל בו הלכ' אבל סימן קי"ד</h1>
<h2>דף ג:</h2>
עוד כתב (הר"מ) [הרב] ז"ל מת עם הארץ שאין עשרה ללוותו מבטלין. תלמוד תורה ומלוין אותו. ואם יש לו מי שמתעסק בו אין מבטלין. ירושלמי אין מדקדקין לא במת ולא בכלאים בבית המדרש. תנו רבנן המת בעיר כל בני העיר אסורין בעשיית מלאכה עד שינתן לקבורה ואם יש לו מי שמטפל בו מותר. ואמר הרב והוא שאין העיר מופלגת בחבורה אבל אם היא מופלגת בחבורה אותן (שהיא) [שהן] בחבורתו מתעסקין בו.
<h2>דף ה:</h2>
ואין מספידין המת בחנוכה ובפורים ולא בראשי חדשים אבל נוהגין בהן כל דברי אבלות. ומותר לספוד המת בחנוכה ובפורים לפניהן ולאחריהן.
<h2>דף כט.</h2>
בית הקברות אין נאותין בהן ולא נוהגין בהם קלות ראש אין אוכלין בהן ולא שותין בהן ואין עושין בהן מלאכה ואין קורין ושונין בהן.
